מאירי על גיטין פ״ג

1 כבר ביארנו שאם אמר לאשה הרי זה גיטיך והרי את מותרת בו לכל אדם על מנת שלא תנשאי לפלני שמגורשת ולא תנשא לאותו פלני אלא לאחר נשאת לאחר ומת או גירשה עדין אסורה לאותו פלני שהרי איסורו תנאי הוא וכל שאינו מתקיים נמצא גט בטל למפרע ומכל מקום בחוץ ולדעת ר' אליעזר כל שנשאת לאחר ומת או גרשה מותרת לזה שנאסרה עליו שכשנשאת יצאה לה מאישות הראשון לגמרי ואם נשאת לאחיו של אותו פלני ומת מתיבמת לאותו פלני אלא שלענין פסק אין לנו שהרי הלכה כחכמים אלא שגדולי המחברים כתבוה בספק מקדשת כמו שביארנו:

2 שמא תאמר בעל מנת ולדעת חכמים היאך איפשר לה לינשא לאחיו של אותו פלני והרי גורם לעקור מצות יבום אין זה כלום שאם כן בת אחיו לא ישא שהרי נמצא גורם כו' אלא אין עקירה במקום שאינו ראוי ליבום ולמדת לענין סוגיא שמה שהקשה ר' טרפון לר' אליעזר כך היה איפשר להקשות לחכמים ובעל מנת אלא שהוא סובר שחכמים נחלקו אף בעל מנת:

3 מכיון שכתבנו בעל מנת שלא תנשאי לפלני שנשאת לאחר אתה למד שאין חוששין שלא תקיים התנאי ומתירין אותה לינשא וכן אתה למד דבר זה ממה שאמרו בסוגיא זו אי הכי כל התנאים דעלמא נמי לא תנשא דילמא לא מקיימא תנאיה ונמצא גט בטל וכו' ואמרו עליה היינו פירכא ועוד אתה למד דבר זה ממה שאמרו למטה הרי זה גיטיך על מנת שתנשאי לפלני הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא ופירשו בה רב נחמן לא תנשא לאותו פלני גזירה שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה ואם נשאת לא תצא דמשום גזירה לא מפקינן ואמר ליה רבא לו הוא דלא תנשא הא לאחר תנשא והא בעיא קיומי תנאה וכי תימא איפשר דמיגרשא למחר ומקיימא תנאה וכדקאמרת את גופך בקנם עיני בשינה היום אם אישן למחר שיישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר הכי השתא התם מכל מקום איפשר לו לקיים תנאו ולהזהר שלא לישן דאי נמי אנסא ליה שינה מצי למיברז נפשי בסילוא אלא הכי אטו בדידה תלי דליגרשה האיך ומתרצה דלא תנשא לא לו ולא לאחר לא לו שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה ולא לאחר משום דבעיא לקיומי תנאה ואינו תלוי בידה ואם נשאת לו לא תצא לאחר תצא הא מכל מקום כל שתלוי בידה תנשא ואין חוששין שלא לקיים את התנאי וכן אתה למד דבר זה ממה שאמר ר' עקיבא בסוגיא זו הרי שהלכה זו ונשאת לאחד מן השוק ולא תני בה ועברה ונשאת כדקתני בסופא:

4 ואחר שכך היאך אמרו בפרק קורדיקוס ע"ד א' הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז מגורשת מעכשו לכשתתן ולאחר לא תנשא עד שתתן תירצו בה רוב גאונים שאינו דומה תנאי שבקום עשה לתנאי שבאל תעשה שתנאי שבקום עשה הרי בכל יום עוברת על תנאה כשאינה נותנת ועוד שאם תמות היא או הבעל ולא נתנה נמצא גט בטל ובניה ממזרים ועוד שקיום התנאי חסר מעשה וחוששין שמא לא תעשה אבל באל תעשה כגון על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי פלני וכיוצא בו הרי בכל יום מקיימת תנאה ואין לחוש שתעבור עליו בידים וכן בעל מנת שלא תנשאי לפלני שהרי בידה שלא לינשא לו ואין חוששין שתעבור בידים וכן ניתוסף בו שאם ימות נתקיים התנאי וזה שהקשה אי הכי כל תנאים דעלמא פירושו כל תנאים שבשב ואל תעשה שהוא כיוצא בזה ושמא תאמר והלא בעל מנת שתנשאי לפלני שהזכרת דאקשי ליה התם בדידיה תליא מילתא הכא מי תליא מילתא בדידה הוה ליה לאקשויי הכא קום עשה הוא איברא שפיר קאמרת אלא דאי הכי נפקא מינה דלכתחלה לא תנשא הא אם נשאת לא תצא וניחא ליה לאקשויי דלאו בדידה תליא מילתא ואפי' אם נשאת תצא ומכל מקום צריך שתדע שדברים אלו כלם בתנאים שעליה לקיימם אבל בתנאי המוטל לקיים על הבעל או על אחר אסורה לינשא עד שיתקיים כגון מעכשו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש וכיוצא בו ואפי' בידוע שסופו להתקיים ויש מתרצים שכל תנאי שהוא בידה בין בקום עשה בין באל תעשה מותרת מיד והיא תחוש לעצמה אבל בעל מנת שתתני כו' שמא לא ירצה הבעל לקבל ולפיכך לא תנשא וכן בכל שאינו תלוי בידה אפי' היה המעשה מוטל עליה ויש מפרשין שבכל תנאים שבעולם לא תנשא עד שיתקיים ואפי' על מנת שלא תשתי יין עד שלשים יום אין מתירין אותה לינשא עד שיעברו עליה שלשים וזה שאמרו כאן אי הכי כל תנאים דעלמא לא תינסוב פירושו אף בקיום התנאי כלומר שלא תהא ראויה לינשא עכשו ואין זה כריתות וכן יש מפרשים אי הכי כל תנאי דעלמא לא תינסיב אם נתקרע הגט קודם קיום התנאי אע"פ שרוצה לקיים התנאי דהואיל וחיישת דלא תקיים תנאה והוי שיור נמצא שנתינת גט על תנאי אינו כלום עד שיתקיים התנאי ונכון הוא ואף גדולי הדורות כתבו בה בשם הגאונים להחמיר אלא שבתוספתא אמרוה כדעת ראשון והוא שאמרו בה על מנת שלא תלכי לבית אביך או שלא תשתי יין כל שלשים יום הרי זה גט ואין חוששין שמא תלך ושמא תשתה:

5 כבר ביארנו במקומו שלדעת קצת פותחין בחרטה ואינו צריך לפתח אחר ומכל מקום זו שאמרו כאן אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה פירושו בחרטה שעל ידי פתח כלומר שאלו ידע שכך עתיד להיות לא היה נודר שנמצא הנדר מעיקרו אינו והוא סובר שאין פותחין בחרטה לבד ואין הלכה כן אלא שיש פוסקים בה כן כמו שביארנו במקומו:

6 כבר ידעת שבקצת נדרים הבעל מיפר לאשתו ופירשו הטעם כאן מפני שהנודרת על דעת בעלה נודרת ודעתה שיתקיים בקיומו או יתבטל בבטולו ונמצא שאף היא אינה אוסרת שלא נדרה אלא על דעת הסכמתו של בעל ואע"פ שזו דרך סוגיא נאמרה יש למדים ממנה שכל שנדרה וקיים לה הבעל אין לה היתר על ידי חכם שעל דעת הבעל נדרה והרי הוא כאלו נדרה בפירוש על דעת פלני ואינו נראה כן שאין לבעל עליה בקיומו אלא שהם כמי שנדרה ברשות עצמה ואף לדבריהם על דעתו מיהא ובהסכמתו יש לה היתר חכם ולשיטה ראשונה יש מצריכים לישאל הוא על ההקם אע"פ שעבר יומו ואינו יכול להפר ואחר כך יתיר לה חכם ואין אנו מחמירין בה כלל שאין לנו אחר היתר חכם במקום שאיפשר להתיר כלום:

7 הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין לעולם או שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות שהרי אין לדבר סוף עד שתמות כל שלשים יום הרי זה כריתות ולדעתנו יכולה לינשא אף תוך הזמן אלא שיש חולקים בה כמו שביארנו אמר על מנת שלא תאכלי בשר זה לעולם או שאל תשתי יין זה לעולם גדולי המחברים כתבו שאינו גט ואני תמה שהרי יכולה לשרוף את הבשר או לשפוך את היין ובגמרא לא נאמרה אלא ביין סתם כמו שכתבנו:

8 הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חייכי אין זה גט שהרי אף זה אין לדבר סוף עד שתמות כל ימי חיי או כל ימי חיי פלני הרי זה כריתות שהרי יגיע הכריתות במיתתו או במיתת הפלני ואע"פ שאיפשר שהם חיים יותר ממנה הואיל ואיפשר לבא לידי כריתות בחייה הרי זו מגורשת ולדעתנו רשאה לינשא קודם מיתתם וזהו הטעם שבעל מנת שלא תנשאי לפלני אפי' אמר שלא תנשאי לו לעולם הרי זה כריתות שהרי איפשר שימות הפלני בחייה ויבא לידי כריתות וגדולי המחברים כתבוה בה שאפי' לא הזכיר בה לעולם אינה מגורשת מפני שהוא כעל מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם ואינה מגורשת לדבריהם עד שיאמר על מנת שלא תנשאי לפלני עד חמשים שנה והדברים מתמיהים אדרבה הרי הוא ככל חיי פלני ואף גדולי הרבנים כתבו למטה על מנת שלא תבעלי לפלני אינו גט שמא תבעל לו והוא דומיא דלא תלכי לבית אביך לעולם והם דברים מתמיהים ואם כן על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך מפני מה אמרו מגורשת ואם מצד האיסור הא מכל מקום בתנאה קיימא וכי אלו אמ' על מנת שלא תאכלי בשר חזיר לעולם מי מיגרשא ולגדולי המחברים מיהא איפשר לפרשה בעד זמן פלני אבל לגדולי הרבנים אין לנו צד בתירוץ דבריהם אלא שמצאתי בפירוש ישן דומיא דלא תלכי לבית אביך ואין שם לעולם ופירשו בו כל שלשים יום ודעתם שלא לינשא עד שלשים ואף בזו עד שימות הפלני:

9 נתן לה גט והתנה עמה להיות מגורשת לגמרי היום ושתהא אשתו למחר אינה מגורשת ואין אומרין כיון דפסקה פסקה ושתהא מגורשת לגמרי ואינה חוזרת לו בלא ליקוחין שניים ולמדת שאין הלכה כרבא אמר רב נחמן דאמר כיון דפסקה פסקה וראיה לדבר שהרי אמרו אתקין רב בגיטא מן יומא דנן ולעולם מן יומא דנן לאפוקי דר' יוסי ולעולם לאפוקי מדרבא אמר רב נחמן ואף בתלמוד המערב שבמסכת קדושין אמרו בפרק האומר הרי זה גיטיך עד שלשים יום אינו גט וכן פסקוה גדולי המחברים והוא הוא עקר הדברים ומגדולי הדורות פסקו כרבא אמר רב נחמן ומגורשת דכיון דפסקה פסקה ומאי דאתקין רב בגיטי לרוחא דמילתא תקין לאפוקי נפשין מספיקא דהא תלמוד אתקין מיומא דנן לאפוקי מדר' יוסי ואיהו גופיה סבירא ליה כר' יוסי או שמא גט פסול מדרבנן ומכל מקום איפשר שאינו סובר בה כר' יוסי אלא בדיני ממונות ולגמרי תקין לפסול אף בדיעבד בין במיומא דנן בין בולעולם ולענין קדושין אם קדש ואמר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי כתבו גדולי הדורות שאינה יוצאת בלא גט שכל קדושת הגוף אם אמר היום קדש ולמחר לא יהא קדש אינו יוצא בלא פדיון ואשה כקדושת הגוף היא וכבר ביארנוה בשלישי של נדרים כ"ט א':